שומר מסך קולאז' תמונות עם תנועת Ken Burns

למצגת של תמונות סטילס יש בעיה: כל תמונה יושבת ללא תנועה במשך כל התור שלה על המסך. מעברים עוזרים רק ברגע שבו תמונה אחת הופכת לבאה. Soft Effects מטפלים בחלק השני — במה שקורה בשניות שבהן באמת מסתכלים על התמונה.

יש כאן שתי מערכות עצמאיות, בשתי לשוניות הגדרות נפרדות, וכדאי לא לבלבל ביניהן. אפקטי מעבר — 29 מהם — מטפלים במעבר בין תמונה לתמונה הבאה. Soft Effects פועלים בזמן שתמונת סטילס מוצגת. אפשר להפעיל את אחד מהם, את שניהם, או אף אחד.

תנועת Ken Burns על תמונת סטילס

הסוג הראשון של Soft Effect הוא זום ופאן איטיים על פני התמונה — הטיפול שיוצרי סרטים דוקומנטריים משתמשים בו כדי להעניק תנועה לתצלומי ארכיון. נוף נודד בהדרגה על פני הפריים במקום לעמוד במקום; תמונה קבוצתית מתקרבת בעדינות. על מסך שמציצים בו שוב ושוב במהלך היום, הנדידה האיטית הזו היא ההבדל בין טפט לבין משהו שמחזיק תשומת לב.

שמונה פריסות קולאז'

הסוג השני מרכיב כמה תמונות ליצירה אחת במקום להציג אותן אחת-אחת. יש שמונה פריסות זמינות, והן נבדלות באופי ולא רק בגיאומטריה:

• קולאז' פולארויד — כרטיסים מוטים עם מסגרת לבנה, ועם שם קובץ לכל כרטיס כששכבות השמות פעילות.
• הדפסים מפוזרים — הדפסים עם מסגרת דקה, פרוסים כמו תמונות על שולחן.
• גיליון מגע — פריסת רשת רגועה; שמות הקבצים נשארים מחוץ לכרטיסים.
• סרט צילום — הרכב גדול ומוטה של סרט צילום, לתחושה קולנועית.
• פסיפס רך — פסיפס אריחים שווים ללא סיבוב; נקי ומודרני.
• ערימה מפוזרת — ערימה שכבתית של הדפסים עם הטיה ועומק משתנים.
• ערימת תמונות חופפת — תמונות חופפות המונחות כמו רעפים בערימה רופפת.
• קולאז' חלוקה בינארית — פריסת חלוקה רקורסיבית עם מרווח, פיצול ושכבה שניתנים לכוונון.

מבנה התיקיות קובע אם הקולאז' יעבוד

זה החלק שרוב האנשים מפספסים. קולאז' לוקח כמה תמונות ומציב אותן זו לצד זו, כלומר הוא טוען טענה חזותית שהתמונות האלה שייכות יחד. אם האפליקציה שואבת מתיקייה אחת ענקית ולא ממוינת, היא תשמח להציב עוגת יום הולדת ליד תיקון רכב ליד צילום מסך — נכון טכנית, חסר משמעות חזותית.

הפעלת האפשרות קולאז' מאותה תיקייה שומרת שכל התמונות בהרכב יגיעו מתיקייה אחת. בשילוב עם תת-תיקיות לפי נושא — אחת לכל אירוע, טיול או שנה — הקולאז'ים מתחילים להיקרא כרגעים קוהרנטיים ולא כאוסף אקראי. מדריך ארגון התיקיות מסביר את המבנה שעובד הכי טוב.

איך למנוע מזה להפוך לצפוי

אפקטים שמוחלים על כל תמונה ותמונה הופכים למונוטוניות משל עצמם. דילוג אקראי אופציונלי משאיר חלק מהפריימים סטטיים לגמרי, כך שתנועה והרכב מגיעים כשינוי קצב ולא כקבוע. זו הגדרה קטנה שעושה עבודה גדולה באופן לא פרופורציונלי לאורך צפייה ממושכת.

מסגרות תמונה לסטילס בודד

בנפרד מקולאז', אפשר להוסיף לתמונות סטילס מסגרות תמונה: מסגרות מצוירות, או שכבות PNG או WebP שקופות משלכם המותאמות ליחס הגובה-רוחב של התמונה. בעוד שקולאז' הופך כמה תמונות ליצירה אחת, מסגרת גורמת לתמונה בודדת להיראות כהדפס שנתלה ולא כקובץ שנפתח.

הפעלת Soft Effects

1. קודם ארגנו תיקיות לפי נושא

   בלשונית Media Files הוסיפו תיקיות מקובצות לפי אירוע או שנה ולא ערימה שטוחה אחת. איכות הקולאז' תלויה בזה יותר מאשר בכל הגדרת אפקט.

2. בחרו את האפקטים

   פתחו את לשונית Soft Effects והפעילו תנועת Ken Burns, את פריסות הקולאז' שאתם רוצים, או את שניהם. אפשר להפעיל פריסות בנפרד — אין צורך לקחת את כל השמונה.

3. כוונו קוהרנטיות וגיוון

   הפעילו קולאז' מאותה תיקייה כדי שההרכבים יישארו הדוקים נושאית, והגדירו את הדילוג האקראי כך שחלק מהתמונות עדיין יופיעו פשוטות.

קולאז' על כל המסכים

כל מסך מחובר מרכיב באופן עצמאי ובתזמון משלו, כך ששולחן עם שלושה מסכים מציג שלושה קולאז'ים שונים ולא תמונה אחת מתוחה על פני השולחן. מדריך ריבוי המסכים ל-Windows מסביר על הגדרה לכל מסך.

הורדה ל-Windows ול-Mac